פוצונים

פוצון זה שם של כל חתול שנראה כמו פיצי, חום לבן ושחור. השם התחיל בגלל שנינה התחילה לקרוא לפיצי פוצון, ואז נולדו שלושת הגורים של בילבי, אז התחלנו לקרוא להם גם פוצונים, וגם אמא שלהם, בילבי היא פוצונה. וגם תולי הוא פוצון זקן. פיצי הוא הפוצון המקורי.
אנחנו רוצים להמציא שמות כאלה לכל סוגי החתולים אבל עדיין לא התחלנו.

החתולים שלנו




אלה החתולים שיש לנו עכשיו:

תולי:
מבוגר נראה לי בן שנתיים, מסורס, מהחתולים הראשונים שהיו לנו מאז שהגענו לצרפת. די רזה וגמיש. מאוד מאוד אוהב ליטופים ומשחקים. רק כשהוא משחק לפעמים הוא גם נושך וסורט, בעיקר אם נוגעים לו בבטן, הוא לא אוהב את זה. לא ממש מסתדר עם החתולים האחרים. נראה לי שהיה שמח להיות חתול יחיד. 

ליצ'י:
אחות של תולי. יפהפייה, חתולה ממש נחמדה. המליטה כבר 3 פעמים. יותר מדי רזה (יותר מהגורים שלה אפילו), מעוקרת. החתולה שלי בעיקרון. בסדר גמור עם החתולים האחרים, חוץ מעם אחותה מיצי, שלפעמים רבה איתה. מאוד נוחה עם אנשים גם.

מיצי:
אחות של תולי וליצ'י, מעוקרת. המליטה פעמיים. די שמנמנה. נחמדה עם החתולים האחרים, אבל עם הגורים פחות. לא ממש אוהבת שמרימים אותה על הידיים.

בילבי:
האחות הקטנה של השלישייה מלמעלה, בת שנה בערך. אמא שלה הביאה אותה הביתה כשהייתה בת כמה שבועות. כשהייתה בת חודשיים בערך ברחה, ואחרי כמה זמן מצאתי אותה ברחוב. הבאתי אותה הביתה וביום לאחר מכן היא ברחה עוד פעם. אחר כך מצאתי אותה עוד פעם באותו מקום והבאתי אותה הביתה. היא נשארה וגדלה אצלנו. היא המליטה פעם אחת, שלושה גורים. היא טיפה פחדנית, אבל מאוד נחמדה עם אנשים שהיא מכירה.
 
ליסה וחמודי
לאו 
פיצי (פוצון)
ליסה, חמודי, פיצי ולאו:
הגורים של ליצ'י, בני 5 חודשים בערך. ליסה שלי. לאו וחמודי מפחדים מאוד, אבל ליסה ופוצון לא.




פוצונים:
היו שלושה בהתחלה אבל אחד מת. הם מאוד דומים אחד לשני אז טיפה קשה להבדיל בינהם. קראו להם בלה ג'ייקוב ואדוארד. אנחנו יודעים שזאת לא בלה שמתה, אבל אנחנו לא ממש החלטנו מי מת, ג'ייקוב או אדוארד. נראה לי אדוארד. בינתיים אנחנו קוראים להם פוצונים.

אוסטרליה

נסענו לאוסטרליה לחודשיים, והשארנו את החתולים בצרפת עם מישהו שיטפל בהם. לפני שעזבנו היו לנו 10 חתולים: תולי, מיצי, ליצ'י, בילבי, ארבעת הגורים של ליצ'י - ליסה, פיצי, לאו וחמודי ושני הגורים של בילבי - בלה וג'ייקוב (היה עוד אחד בשם אדוארד אבל הדלת החטיפה למסכן מכה אדירה והוא מת). מעניין כמה ישארו כשנחזור. כי האישה שמטפלת בהם אמרה שהגורים של ליצ'י כבר ברחו, אז לא בטוח שהם יחזרו. יכול להיות שאולי פיצי וליסה אבל לאו וחמודי היו ממש פחדנים אז לא נראה לי. :'(
יש לנו עוד חודש באוסטרליה. אני כבר לא יכולה לחכות לראות את הקטנים שלי בחזרה. 

פסנתר החתולים

Link: The Cat Piano – Eddie White & Ari Gibson



אאוץ'.
סרטון יפה !

הרצאה על מיין קון

הנה הרצאה שהכנתי על המיין קון:
מיין קון
מאת: יוליה גת

פרוותו של המיין קון דומה לזו של חתולים לא גזעיים בעלי שיער ארוך. יש לו שערות מגן ושערות פלומה ארוכות, כמו לחתולים פרסיים ולאנגורה, אבל הן גסות יותר ופיזורן אחיד פחות. אין לו שערות זיפיות. פרוותו הארוכה והגסה כמעט קצרה בחזית, אבל מתארכת מאוד על גבו ובטנו. הוא גדול ממדים, בעל גוף חסון ושרירי, מסיבי מאוד, רחב חזה, בעל גוף ארוך ומלבני, רגליים לא מאוד ארוכות וחזקות שיוצרות מלבן עם הגוף; ראש ארוך עם קווים מלבניים. אוזניים גדולות, רחבות בבסיס ומעט עגולות בקצוות, שעירות, גם החוצה מגבולות האוזניים, מיקום האוזניים - גבוה על הראש. עיניים גדולות במבנה מעט אלכסוני, אך נראות עגולות כאשר החתול פותח אותן; מתפתח לאט, ולעתים מגיע להתפתחות מלאה רק בגיל 3-4 שנים. גזע מאוד פופולרי בארצות הברית וגם באירופה. הפרווה ארוכה כדוגמת החתול הפרסי. כל הצבעים מותרים לגידול, כולל כל הצבעים והדוגמאות עם לבן. לא מוכרים: דוגמת הפרווה של הסיאמיים והצבעים שוקולד, לילך, קינמון ופון (סוג מסוים של קרם).
מיין קון הוא אחד מגזעי החתולים הוותיקים ביותר בצפון אמריקה, שמקורו, כפי שניתן להבין משמו, במדינת מיין שבארצות הברית. פיתחו את הגזע הזה מחתולי חווה אמריקנים קשוחים, שהיו כנראה הכלאות בין חתולי אנגורה מהטיפוס המקורי וחתולים גזעי שיער לא גזעיים. חתול זה מתאים לחורף קשה. הוא זכה לכינוי "הענק העדין", ובשל חסינותו לאקלים, השתמשו בו בחוות באזור כלוכד עכברים.
הוא אינו מוכר כגזע תצוגה בבריטניה. הראשונה שהחלה בתיעוד הגזע בתחרויות היא גברת א. ר. פירס. נציג רשמי ראשון בתערוכות מטעם ילידי אמריקה נרשם בינואר 1878. בתחילה זכה המיין קון לניצחונות רבים בתערוכות חתולים, אולם נציגותו בתערוכות דעכה בהדרגה עד 1950. אז פורסמה שמועה, כי הגזע נכחד. בתקופה זו אלטה סמית' ורובי דייר הקימו את "המועדון המרכזי למיין קון", במטרה לעקוב אחר רישומים של החתול ולהחזירו למודעות ולתערוכות. עד סופו של הארגון ב-1963. הוא פעל רבות למען הגזע, כולל קביעת סטנדרט הגזע. לאחר ניסיונות רבים, החל מה-1 במאי 1975 הוכר המיין קון כגזע נפרד, ולא כחלק מהפרסיים. שנה מאוחר יותר, ב-1976 הוכר סטנדרט הגזע לאליפות.
זהו חתול עדין ושופע חיבה, והוא משמש חיית מחמד מוצלחת. חביב, אינטליגנטי, חברותי, נאמן, זקוק לחברה וחובב צייד. ואולם, שלא כמו רב החתולים ארוכי השיער, הוא אינו מתאים לחיים בדירה משום שהוא זקוק להרבה מרחב ולגישה לחצר או לגינה. למיין קון הרגל מוזר של שינה בתנוחות מוזרות במקומות יוצאי דופן. אחת הסברות שהועלו כדי להסביר זאת אומרת שכצאצא של חתולי חוות, הוא רגיל לישון בתנאי שדה, ולעתים ניתן למצוא אותו כשהוא דחוק במקומות משונים ביותר. עוד תחונה מיוחדת של המיין קון זה הצרצור העדין שהוא משמיע.
משקל נקבות 4-6 ק"ג, זכרים 5.5-7 ויותר.


(מיין קון)

לילה המליטה

אתמול בערב חזרנו מהרמפה ליד הבית שלנו והלכנו למטבח לשתות משהו, ואז אמא שלנו קראה לנו כי לילה הביאה את אחד הגורים שלה! הוא היה בגודל של הגורים של ליצ'י ונראה שהוא גם באותו גיל. אחר כך היא הביאה עוד אחד ועוד אחד ועכשיו יש כבר ארבעה גורים, ולאחת מהם קראנו פנדה כי היא דומה לגור שגם קראו לו פנדה שהיה לנו בישראל.

ליצ'י המליטה

ליצ'י שוב המליטה שלושה גורים:
דון(בן), ליסה(בת) ובילי(בן).
עכשיו הם בני שבועיים שזה הגיל הכי מתוק!!